עריכה לשונית של סלנג 

מה זה להיות בדיס? מה זה לגז'דר, לסנג'ר, לקסקס, מתפלפ, מקריפ, גוד ווייבז, טייפ קאסט, אובייס, אבר, אובר, אטיטיוד, ביי-פאר, דיל ברייקר, לעוורה, דוך, דוט, טוק, חפראווי, תתחאווד, בשל, סאחי, קאטלות? המשותף למילים הללו הוא שכולן מילות סלנג. 

אציג את ההגדרות שלי לסלנג המשולב בשפה העברית כפי שאני רואה זאת (לשם הנוחות מנוסח בלשון זכר; בחלק מהמקרים הפירושים אינם משקפים את מכלול האפשרויות; באתר זה אין ניקוד ועל כן לעיתים אכתוב את המילים באותיות באנגלית):

• מילים וצירופים בשפה זרה, כגון אנגלית, ערבית, יידיש, צרפתית, מרוקאית. לדוגמה: “ביי-פאר” באנגלית - באופן ניכר; באופן משמעותי; במידה רבה; הרבה יותר (ולא כמו שלעיתים נכתב בכתוביות “בפער”); “יאללה“ בערבית - מילת זירוז, נו, קדימה; “מענטש“ ביידיש - נעים הליכות, בעל יושרה (איש או אישה); “שאפו“ בצרפתית - מילת שבח; כל הכבוד; “שימדורה יאנה” במרוקאית - הצהרת אהבה והתלהבות.
• מילים וצירופים שאינם בעברית, חלקם מבוסס על שפה זרה או בהשראתה, חלקם מבוסס על מילים בעברית או בהשראתן וחלקם לא. לדוגמה: “לסנג'ר“, שאחד הפירושים שלה הוא להפוך מישהו לשליח שלי ולמבצע המטלות שאני לא מעוניינת לעשות, מבוססת על messenger באנגלית; “מקריפ” - שאחד הפירושים שלה הוא מפחיד, מעורר אימה, מבוססת על creep באנגלית; “חפראווי“ מבוססת על חופר, לא מניח, עושה חור בראש.
• עגה / ז'רגון. מילים וצירופים  - חלקם בשפה זרה, חלקם מבוסס על שפה זרה או בהשראתה, חלקם מבוסס על מילים בעברית או בהשראתן וחלקם בעברית - המאפיינים קבוצות, חוגים בקבוצה ותרבויות, מקצועות ותחומי ידע, בעלי רקע משותף כגון עולם הצבא, להט"בים, הייטק, יזמות, מוזיקה. מילים אלה חלחלו לחברה. למשל: “שבוז” מעולם הצבא - מדוכא, שבור, מיואש; “ללרלר” מעולם הלהט"בים - לפטפט; “ריסטרט” מעולם המחשבים - התחלה מחדש; “יוניקורן” מעולם הכלכלה והסטארט אפ - ייחודי, נדיר ביותר; “דיסוננס” מעולם המוזיקה - צרימה, חוסר הרמוניה, התנגשות, סתירה, קיטוב, ניגודיות; “דיל ברייקר” מעולם העסקים והיזמות - שובר עסקה, תנאי שבהיעדרו (או בקיומו) לא ממשיכים הלאה; “סאחי” - בין היתר: צלול, ערני, לא מסטול, לא בהשפעת סמים; להתפזר - להתמסטל או ליטול סמים; להתארגן - להשיג סמים; להעיף - למכור סמים. 
• סגנון חופשי בשפת הדיבור. מילים, צירופים ודימויים בעברית ולא בעברית, כגון: דפק לי ברז, יצא עליי, אוכל סרטים, אוכל כאפות, חי בסרט, שרוט, מה נסגר, גזור, שרופה עליך, קרוע עלייך, טוטאל מוש, על הקשקש, אין עליך, בלבלות. 

צפייה בטלוויזיה מראה שהשימוש במילות סלנג, ובעיקר במילים באנגלית, הולך וגובר משנה לשנה לא רק בקרב הצעירים אלא גם בקרב משתמשי האינטרנט והאפליקציות החברתיות. אלא שחלקים רבים באוכלוסייה לא מכירים את המילים האלה. חלק גדול מהן לא מופיע במילון ולא תמיד הפירושים מופיעים באינטרנט. הכוונה אינה כמובן למילות סלנג שגורות שהשתרשו, כגון “פייר”, “וואלה”, “תכלס”, “מבסוט” וכדומה. 

האם העריכה הלשונית בכתוביות בטלוויזיה הציבורית אמורה להנגיש עבור הצופים את המילים הלא מוכרות על ידי מירכאות, פירוש בסוגריים וניקוד עזר (ניקוד חלקי), או שהיא רק אמורה לתעד אותן כפי שהן ולהציג ציטוט נאמן למקור.

אלה המקרים שנתקלתי בהם בכתוביות בטלוויזיה: 

1. המילה נכתבת באותיות עבריות כפי שהיא נשמעת. למשל obvious (ברור; מובן; מובן מאליו) נכתבת אובייס, ללא פירוש, מירכאות או ניקוד עזר; vibe (אווירה; אנרגיות; תחושה; סגנון; קטע) נכתבת וייב, וייבים, ווייבז: "אתה מביא גוד ווייבז לשולחן, אתה אש" (אנרגיות; אווירה; רותם סלע, “הכוכב הבא 2022", קשת 12); "אני פשוט אפסיק להיות בדיס טבעי עם מישהו שכאילו יוצא עליך." (במרחק; דיאן, "האח הגדול" עונה 4, רשת 12, 2022); “תגידי, את מה, את לעוורה?” (עיוורת; לירז מתוך הסדרה “מטומטמת” של היוצרת בת חן סבג, הוט, 2016); “נו אז תגיד, אל תהיה בשל” (מבאס; שירי מתוך “מטומטמת”, הוט, 2016).

2. המילה היא הטיה עברית של מילה באנגלית, והיא נכתבת באותיות עבריות כפי שהיא נשמעת - ללא פירוש, מירכאות או ניקוד עזר. למשל: "לא הייתי מפוקס", מהמילה האנגלית focus (ממוקד; מרוכז; מאורגן). 

3. המילה נכתבת באותיות עבריות כפי שהיא נשמעת ובתוך מירכאות - ללא פירוש או ניקוד עזר. למשל, drill down (ירידה עמוק לפרטים) נכתבת "דריל דאון": "אנחנו עושים תחקיר מאוד מאוד עמוק על הנושא. העבודה על ההייטק, ממש 'דריל דאון' מה שנקרא" (מולי שגב על התוכנית ארץ נהדרת, קשת 12, 2022); "אני לא מצליחה להבין איך הוא לא קולט את ה'וייב' שלי" (מור לרמן, "חתונה ממבט ראשון", קשת 12, 2020); “יש לה 'סיי'”; ”אתה כאילו לא ה'טייפקאסט' שהייתי יוצאת איתו" (הסגנון; הטיפוס; רינת, “חתונה ממבט ראשון”, עונה 5, 2022, קשת 12). 

4. המילה נכתבת באותיות עבריות כפי שהיא נשמעת, ללא מירכאות וניקוד עזר, ובצידה מופיעה המשמעות בסוגריים. אציג 3 דוגמאות מהתוכנית "משחקי השף" (עונה 6, רשת 13) של מושגי סלנג מעולם הבישול והמטבח: 

• השף רז רהב דיבר על קאסטו, וליד המושג נכתב בסוגריים "ציפוי פריך". 
• השף אסף גרניט אמר "המטרדייה ימזוג לכם רוטב", וליד "מטרדייה" נכתב בסוגריים "מארח". 
• המשתתפת ברברה צליל אמרה "חלמון שיהיה עטוף באורפה", וליד "אורפה" נכתב בסוגריים "פלפל מעושן מותסס". 

5. המילה נאמרת באנגלית ונכתבת על פי משמעותה בעברית במירכאות. למשל, משה אמר: זה משהו שיכול להיות מנט-טו-בי (meant to be) מטורף, ונכתב: זה משהו שיכול להיות “נועד להיות” מטורף. ("האח הגדול" עונה 4, רשת 13, 2022).

6. המילה נכתבת על פי משמעותה בעברית. למשל, אופק אמר לנתנאל: "אין כלום בתוך הדיס הזה", ונכתב: “אין כלום בתוך המרחק הזה” ("האח הגדול" עונה 4, רשת 13, 2022), וכך גם obvious שנכתב כ"מובן מאליו", ever שנכתב כ"אי פעם", say שנכתב כ"אמירה" ועוד. 

איזו אופציה עדיפה? אלה ההמלצות שלי:

בתוכניות שבהן נאמרות מילות סלנג ומושגים כגון אלה שהצגתי בדוגמה 4 או דוגמת המושג “דריל דאון”, כדאי לכתוב זאת באותיות עבריות לפי השמיעה (תעתיק), ובסוגריים לכתוב את הפירוש, ובמקרים שבהם זה נדרש להוסיף ניקוד עזר. לצופים יש זמן קצר מאוד לקרוא ולהבין את הכתובית לפני המעבר לכתובית הבאה, והנגשה טובה תסייע להם.  

בתוכניות ריאליטי כגון “האח הגדול”, “חתונה ממבט ראשון”, “הישרדות” - במילים באנגלית כגון אובייס, אבר, אובר, סיי, טו-מאץ': המילים באנגלית ייכתבו בתעתיק, ובסוגריים ייכתב הפירוש בעברית. דרך זו שומרת על סגנונו של הדובר מצד אחד, ומצד שני מנגישה לצופים את דבריו. לעיתים מתעורר קושי במילים בעלות יותר ממשמעות אחת, כגון vibes (וייבז) - אנרגיות; אווירה; תחושה; סגנון, אבל לרוב ניתן להבין את הכוונה מההקשר. 

אפשרות אחרת היא שהמילים באנגלית ייכתבו רק על פי התרגום שלהן בעברית. אומנם יש בכך מידה של פגיעה באותנטיות ובסגנונו של הדובר, אבל מצד שני אפשר לטעון שכשם שבתוכנית באנגלית יש כתוביות בעברית עם תרגום, כך בתוכנית שדובריה מדברים בעברית מתובלת באנגלית, יש כתוביות בעברית עם תרגום לאנגלית. אני לא ממליצה לכתוב את הפירוש במירכאות כפי שלעיתים עושים בכתוביות, משום שזה יוצר קושי, בייחוד עבור אנשים עם מוגבלות בשמיעה שלא יודעים מדוע מילים רגילות, כגון “לחץ”, “נועד להיות”, “מה שרואים זה מה שיש” נכתבות במירכאות (אלה דוגמאות מתוך כתוביות שהמירו את האנגלית לעברית עם מירכאות).

במילות סלנג שאינן בשפה זרה רצוי לכתוב את המילים בלי מירכאות ובלי פירוש, אך במילים מיוחדות כגון כגון מפלפ, קסקסנות, רצוי להוסיף ניקוד עזר באותיות שבהן לא ידוע האם זה נהגה A, E, O, U, שווא, F, P, B, V וכדומה. למשל, ב"האח הגדול" (עונה 4, רשת 13, 2022) נתנאל אמר: “זה ‘מפלפ’ אותי לגמרי”, והמילה “מפלפ” נכתבה במירכאות, אבל ברוב המקרים היא לא נכתבה במירכאות ובאף מקרה לא היה ניקוד עזר: “בן אדם אחר היה אוכל על זה פלופ” (flop), “אני לא בפלפה” (flepa); “פילפ אותך עכשיו?” (filep); “מה התפלפתי?” (hitfalapti); “כל אחד יותר פלופ פה מהשני” (falup). אגב, מהחקר שערכתי המילים האלה מבוססות על flip באנגלית - להפוך; לסובב; לזרוק; לשגע להסתובב במהירות, ובהתאם לכך המשמעויות הן: שרוט, מתנהג מוזר, מחורפן, מעצבן, מטריף, מתוסבך, מעורער ועוד - תלוי במשפט ובהקשר. קסקסנות - סלנג ממרוקאית. אחד הפירושים של המילה הוא לרכל; לדבר על מישהו מאחורי גבו; לדבר עליו מתוך מרמור. 

ניקוד עזר ושימוש באימות קריאה י', ו' ו-א' יכולים לתרום להבנה, בייחוד במקרים כמו המילה בשל או באשל, הנהגות bashel, bashal, bshal ומשמעותן “מבאס” - להבדיל ממוכן; או במילה שבור הנהגית shabur (מכור לסמים; מוכה גורל) - להבדיל ממשהו שבור; או במילים דוך (ישירות - duch), דוט (בז'רגון הלהט"בי - כינוי לבחור, חבוב; dut); טוק (נקודה; סוף פסוק; tuk). ניקוד עזר מגביר את המעורבות של הצופה, תורם להבנה ומנגיש את היצירה. חשוב להשתמש בניקוד העזר רק באות או באותיות שבהן זה הכרחי ולהימנע ככל האפשר מניקוד של המילה כולה, אחרת זה מייגע ודידקטי. אין צורך לנקד מילות יחס שאינן חלק מהמילה או להוסיף חיריק לפני י', או להוסיף קמץ לפני א' או לפני ה' בסוף המילה. שימוש ב-א' לצורך הגייה ומיקום הטעם חשוב. למשל, “קאטלות” - כדי להדגיש שהטעם בהברה הראשונה (מלעיל) ולא באחרונה (מלרע); “קאטלק” - מאותה סיבה, כשם שמילות סלנג אחרות כגון “וואלה”, ”עאלק" נכתבות עם א'.

כך אני ממליצה לעשות גם בכתוביות של סדרות טלוויזיה וסרטים ישראליים ובספרי פרוזה. 

בציטוטים המופיעים כחלק מראיונות בעבודות אקדמיות מומלץ לכתוב את מילות הסלנג בתעתיק, וכשמדובר במילים שאינן מוכרות כדאי להשתמש בניקוד עזר ולכתוב את הפירוש בסוגריים מרובעים.  

לסיכום: תיווך והנגשה של מילות סלנג בניסיון להקל על הצופים והקוראים הוא היבט נוסף של עריכה לשונית. כל פתרון יותאם למקרה.